Traditional Israelite Customs of Sharing Children in Common and Plato
Posted: Wed May 05, 2021 6:34 am
From a recent post by Benyamim Tsadaka
מנהגי הטהרה והטומאה בימינו בקרב הישראלים שמרים
מאת: בנימים צדקה
פשוטו של הכתוב
בחיי היום יום מקפידים הישראלים השומרונים על דברי הכתוב כפשוטו. נוהג זה מחזק יחסי שכנות לטובים ביותר, כאשר השכנה מטפלת בילדי האשה בארבעים ואחד ימי ההפרדה אחרי הולדת בן, ובשמונים ימי ההפרדה אחרי בת.
ההפרדה היא מוחלטת, וכך היולדת תעשה לשכנתה כשתלד. אם אין שכנה להתחלף איתה, ממלא הבעל את התפקיד והופך להיות אם הבית, כי כאמור, ההפרדה היא מוחלטת.
זה יחזק מאד את היחסים בין בעל לאשתו כאשר הוא מודע לצרכי אשתו ולמעשיה בשאר הימים.
קשר זה מתחזק מאד בשבעת ימי הנידה החודשיים, כאשר כמו בימים אחרי לידה, הבעל הופך למשך שבעה ימים לאם הבית בתפקוד מלא. הוא מודע לגמרי למה שעושה אשתו בבית בשאר ימי החודש. זה מוריד הרבה מהמתח הטבעי בין בני הזוג. רוב ימיהם הם חיים בשלום המטופח ע"י החלוקה בנטל עבודות הבית.
בדורות האחרונים החליפו הבתים את האהלים והוכנו כל האביזרים המאפשרים מים זורמים לשתייה, שטיפה ורחצה.
את מקום האהל הנפרד בו היו יושבות הנידות במשך שבעה ימים, 41 יום ו-80 יום, החליף חדר נפרד בבית עם שירותים נפרדים. המקווה הציבורי בחצר בין האהלים או הבתים לפני הכנסת אמצעי הרחצה והשטיפה, החליף אמבט הרחצה הפרטי הגדול. הנידה או היולדת משתמשת במתקן הרחצה על בסיס עיקרון המים החיים הזורמים.
הנידה או היולדת ממלאים את אמבט הרחצה [האמבט הרגיל או האמבט היפני [ג׳קוזי] במים פושרים עד חמים, אחרי כן היא מפעילה את הברז ומסירה את המגופה מתחתית האמבט להבטיח זרימת מים חיים. היולדת/הנידה טובלת במים הזורמים בכל גופה מכפות רגליה עד ראשה, ללא בגדיה הנטבלים בנפרד לפני טבילתה. בעזרת בעלה או שכנתה הם שולים את הבגדים מן המים. כך בתום ימי הנידה, 41 או 80 הימים. בשאר ימי הנידה, אין צורך בטבילה ואפשר להסתפק במקלחת מדי יום.
אם המשפחה מעדיפה למול את הבן כשהוא טהור. מטבילים אותו במים, ומחזירים אותו לחיק אמו בתום הטכס, לאחר מילתו.
אם לאשה יש ספק בנידתה, היא צריכה להתייעץ עם הכהן, שיפסוק לטהרתה או לטומאתה. לרוב די בהחלטת הרופא.
סיכום - מצוות אלה הם מצוות חיים. ההפרדה המוחלטת למשך 7, 41, 80 ימים גורמת לחיזוק יתר של המשפחה. לכן יש לעודד את שמירת המצוות האלה בכל עת למען שלמותה של הקהילה כולה.
הפרדה מוחלטת
אין ספק כי ההפרדה תוך טיפולם של כל בני הבית ביולדת או בנידה, גורמים לחיזוק הקשר המשפחתי ומקטינים כמעט לאפס את הסיכוי לגירושין. זו גם אחת הסיבות למיעוט מקרי הגירושין בקרב הישראלים השמרים, פחות מעשרה במאה השנים האחרונות.
חיזוק הקשר בין הבעל לאשה כתןצאה מכך שהבעל ממלא את תפקידיה של האשה בכל ימי ההפרדה השונים, מתהדק יותר כשהזוג מפנקים את עצמם בנופש או ב״ירח דבש״ ארוך בסיום תקופת ההפרדה אחרי כל לידה.
בנימים צדקה
מנהגי הטהרה והטומאה בימינו בקרב הישראלים שמרים
מאת: בנימים צדקה
פשוטו של הכתוב
בחיי היום יום מקפידים הישראלים השומרונים על דברי הכתוב כפשוטו. נוהג זה מחזק יחסי שכנות לטובים ביותר, כאשר השכנה מטפלת בילדי האשה בארבעים ואחד ימי ההפרדה אחרי הולדת בן, ובשמונים ימי ההפרדה אחרי בת.
ההפרדה היא מוחלטת, וכך היולדת תעשה לשכנתה כשתלד. אם אין שכנה להתחלף איתה, ממלא הבעל את התפקיד והופך להיות אם הבית, כי כאמור, ההפרדה היא מוחלטת.
זה יחזק מאד את היחסים בין בעל לאשתו כאשר הוא מודע לצרכי אשתו ולמעשיה בשאר הימים.
קשר זה מתחזק מאד בשבעת ימי הנידה החודשיים, כאשר כמו בימים אחרי לידה, הבעל הופך למשך שבעה ימים לאם הבית בתפקוד מלא. הוא מודע לגמרי למה שעושה אשתו בבית בשאר ימי החודש. זה מוריד הרבה מהמתח הטבעי בין בני הזוג. רוב ימיהם הם חיים בשלום המטופח ע"י החלוקה בנטל עבודות הבית.
בדורות האחרונים החליפו הבתים את האהלים והוכנו כל האביזרים המאפשרים מים זורמים לשתייה, שטיפה ורחצה.
את מקום האהל הנפרד בו היו יושבות הנידות במשך שבעה ימים, 41 יום ו-80 יום, החליף חדר נפרד בבית עם שירותים נפרדים. המקווה הציבורי בחצר בין האהלים או הבתים לפני הכנסת אמצעי הרחצה והשטיפה, החליף אמבט הרחצה הפרטי הגדול. הנידה או היולדת משתמשת במתקן הרחצה על בסיס עיקרון המים החיים הזורמים.
הנידה או היולדת ממלאים את אמבט הרחצה [האמבט הרגיל או האמבט היפני [ג׳קוזי] במים פושרים עד חמים, אחרי כן היא מפעילה את הברז ומסירה את המגופה מתחתית האמבט להבטיח זרימת מים חיים. היולדת/הנידה טובלת במים הזורמים בכל גופה מכפות רגליה עד ראשה, ללא בגדיה הנטבלים בנפרד לפני טבילתה. בעזרת בעלה או שכנתה הם שולים את הבגדים מן המים. כך בתום ימי הנידה, 41 או 80 הימים. בשאר ימי הנידה, אין צורך בטבילה ואפשר להסתפק במקלחת מדי יום.
אם המשפחה מעדיפה למול את הבן כשהוא טהור. מטבילים אותו במים, ומחזירים אותו לחיק אמו בתום הטכס, לאחר מילתו.
אם לאשה יש ספק בנידתה, היא צריכה להתייעץ עם הכהן, שיפסוק לטהרתה או לטומאתה. לרוב די בהחלטת הרופא.
סיכום - מצוות אלה הם מצוות חיים. ההפרדה המוחלטת למשך 7, 41, 80 ימים גורמת לחיזוק יתר של המשפחה. לכן יש לעודד את שמירת המצוות האלה בכל עת למען שלמותה של הקהילה כולה.
הפרדה מוחלטת
אין ספק כי ההפרדה תוך טיפולם של כל בני הבית ביולדת או בנידה, גורמים לחיזוק הקשר המשפחתי ומקטינים כמעט לאפס את הסיכוי לגירושין. זו גם אחת הסיבות למיעוט מקרי הגירושין בקרב הישראלים השמרים, פחות מעשרה במאה השנים האחרונות.
חיזוק הקשר בין הבעל לאשה כתןצאה מכך שהבעל ממלא את תפקידיה של האשה בכל ימי ההפרדה השונים, מתהדק יותר כשהזוג מפנקים את עצמם בנופש או ב״ירח דבש״ ארוך בסיום תקופת ההפרדה אחרי כל לידה.
בנימים צדקה